המשפחה הגדולה ביותר של תרכובות כימיות, בעלות אטומי פחמן קשורים למימן, וייתכן גם לאטומים נוספים, כגון חמצן, זרחן, גופרית, הלוגנים ועוד. השם "חומר אורגני" נבע מהתפיסה כי חומרים אלה מקורם רק באורגניזמים חיים או משרידיהם, כגון סוכר, קפאין, ונפט. בשתי המאות האחרונות הצליחו כימאים לסנתז חומרים אורגניים מעשה ידי אדם דוגמת פלסטיק, דבקים ותרופות.

קבוצת החומרים שאינם חומרים אורגניים. לדוגמה: מים, פחמן דו־חמצני, מלחים ומתכות.

מינוח המשמש במדע ובהנדסה להצגת שיעורו של רכיב בתוך החומר הכולל. המדידה מוצגת כחלקים למיליון (ppm). בכימיה המונח משמש להצגת ריכוז – שיעורו של רכיב בתערובת או בתמיסה בתוך החומר הכולל. הריכוז נמדד לפי משקל, נפח או מספר המולקולות. במדידה לפי משקל, שיעור של חלק אחד למיליון פירושו קיום מיליגרם אחד של הרכיב בתוך קילוגרם אחד של החומר הכולל. בתמיסות מימיות מניחים ש-1 ליטר תמיסה שווה ל-1 קילוגרם, ולכן 1ppm=1mg/l.

 תגובה כימית שבה משתנה דרגת החמצון של המגיבים. באופן פשטני, העברת אלקטרונים מאטום לאטום או ממולקולה אחת לאחרת.

טבלה שמציגה את כל היסודות לפי המספר האטומי והסמל הכימי שלהם.

שיטה לקביעת ריכוז של חומרים שונים בתמיסה. החומר שאת ריכוזו בתמיסה רוצים לגלות נקרא אנליט (Analyte), והוא מצוי בתמיסה בריכוז לא ידוע. לתוך תמיסת הנעלם מוסיפים תמיסה של חומר בריכוז ידוע וקבוע. חומר זה נקרא טיטרנט (Titrant). בין החומרים מתרחשת תגובה, וכל עוד בתמיסה יש שיירים של האנליט התגובה תצא לפועל. מקובל להשתמש באינדיקטור לזיהוי הנקודה שבה התגובה הסתיימה (לא נותרו עוד שיירי אנליט). בנקודה זו, המכונה "נקודת סוף טיטרציה", אפשר לחשב את ריכוז הנעלם על ידי מציאת כמות המולים שהגיבו מתוך ידיעת הנפח והריכוז המדויקים של הטיטרנט.

מושג הקשור בתהליך הטיטור. חומר שריכוזו בתמיסה ידוע וקבוע. (ראו הרחבה תחת המושג טיטור/טיטרציה.)

מבחינה מדעית הוגדרה טמפרטורת החדר על ידי איגוד הכימיה העולמי (IUPAC) כ-25 מעלות צלזיוס. בניסויים בביולוגיה מקובל שטמפרטורת החדר נעה בטווח שבין 20 ל-25 מעלות צלזיוס.

אטום או מולקולה שנושאים מטען חשמלי מכיוון שמספר האלקטרונים בהם שונה ממספר הפרוטונים; זאת בשונה מאטום או ממולקולה ניטרליים, שבהם מספר האלקטרונים והפרוטונים שווה ומטענם החשמלי הכללי הוא אפס.

כל האטומים שלהם מספר פרוטונים זהה. מספר הפרוטונים נקרא גם המספר האטומי, והוא קובע את שמו של האטום ואת עיקר תכונותיו הכימיות.

 קבוצה של תרכובות אורגניות שמכילות קבוצת הידרוקסיל (OH).

היעדר סימטריית מראה של מולקולה.
זוג מולקולות יהיו כיראליות זו לזו אם הן תמונות מראה זו של זו, ואי אפשר ליצור חפיפה ביניהן באמצעות סיבוב במרחב. לכיראליות יש חשיבות גדולה בכימיה ובביולוגיה. כך למשל כל חומצות האמינו הטבעיות הן בעלות כיראליות מסוג L, ומערכת האנזימים הטבעית אינה יודעת להשתמש בחומצות אמינו בעלות כיראליות מסוג D.