גיליון בטיחות חומרים הוא מסמך שמכיל מידע הנוגע למאפייניו של חומר. הגיליון מכיל 16 סעיפים שמפרטים את הרכב החומר ותכונותיו, הסיכונים הנובעים ממנו, הנחיות לעבודה בטיחותית איתו, ומידע נוסף שכדאי לדעת על החומר.

הגיליון נועד לעובדים המשתמשים בחומר ולכוחות חירום הבאים איתו במגע. גיליון הבטיחות מספק את הנהלים לטיפול בחומר או לעבודה עימו בצורה בטוחה.

​

אפשר למצוא גיליונות בטיחות חומרים ברשת. להלן שני אתרים מומלצים של ספקי כימיקלים:

1. Merck

2. Fisher Scientific

 

 

חומרים מסוכנים

חומרים מסוכנים (חוֹמָ"ס) הם מוצקים, נוזלים או גזים שעשויים להזיק לאדם, לחי או לצומח, לרכוש או לסביבה. הסכנה בחומרים אלו נובעת מתכונות שונות, כגון: דליקות, רעילות, רדיואקטיביות או השפעה מסרטנת. חומרים מסוכנים מסווגים לפי קבוצות סיכון שמגדירות את מהות הסיכון.

לפי החוק הישראלי ("חוק חומרים מסוכנים", תשנ"ג-1993) יצרן, יבואן, סוכן או משווק של חומר מסוכן מחויב לצרף גיליונות בטיחות לחומרים שהוא מספק.

מקום עבודה, שמוחזקים בו חומרים מסוכנים מעל כמות מסוימת, מחויב להחזיק בהישג ידם של העובדים גיליון בטיחות לכל חומר מסוכן שנמצא באותו מקום עבודה.

בנוסף לאלה, מקום העבודה מחויב להביא לידיעת עובדיו את תוכנם של גיליונות הבטיחות של החומרים שאיתם הם עובדים – ואלה מחויבים לפעול על פי ההנחיות הכתובות בו.

 

יש לקרוא את גיליון הבטיחות עם קבלת החומר ולפני תחילת העבודה.

 

סעיפים שיש להפנות אליהם תשומת לב מיוחדת:

• סעיף 2: סיכוני החומר

• סעיף 4: עזרה ראשונה

• סעיף 6: כיצד לנהוג בשחרור לא מבוקר של חומר

• סעיף 7: דרכי אחסון

• סעיף 8: מיגון אישי לעבודה עם החומר

• סעיף 10.5: חומרים שבעת מגע עם החומר עלולים ליצור תגובה שיש לה פוטנציאל סכנה.

 

.

מסתמך על האתרים הבאים:

1. גדות שירותי אקולוגיה - איך מבינים גיליון בטיחות חומרים

2. המוסד לבטיחות וגהות - גיליון בטיחות

 

 

סעיפי גיליון הבטיחות (MSDS)

 

1. זיהוי החומר המסוכן וזהות היצרן, היבואן הסוכן או המשווק; שמות נרדפים ושימוש עיקרי בחומר.

2. זיהוי מרכיבי החומר המסוכן; כולל את שם החומר, מספר CAS (מספר זיהוי ייחודי המאפשר אימות זהות החומר במקרה שיש לחומר כמה שמות), ריכוז החומר וסיווגו, ומידע טוקסיקולוגי (רעילות) על רכיביו.

3. סיכוני החומר המסוכן: החומרים מסווגים לפי קבוצות של גורמי סיכון עיקריים לעובד, לציבור או לסביבה, כלהלן: בריאות, אש, רדיואקטיביות.

4. הוראות עזרה ראשונה: פירוט הסיכון הבריאותי של החומר והעזרה הראשונה שיש להגיש במקרים שונים, כגון: מגע עם העור, מגע עם העיניים, נשימה, בליעה, ועוד. יש לבחון נוהלי עזרה ראשונה במקרה חירום, להכיר את מיקום מתקני החירום וציוד העזרה הראשונה, ואת מספר החירום שאליו יש לפנות.

5. נוהל כיבוי אש: כולל מידע על דליקות החומר, נקודת התלקחות, סיכון בעירה בנוכחות חומרים שונים ועוד. נוסף על כך, מפורטים בסעיף זה אמצעי הכיבוי הרצויים (למשל: קצף כיבוי, חול או אדמה) והאסורים (למשל: סילון מים), מאפייני הסיכון ואמצעי המיגון שחובה להצטייד בהם.

6. אמצעי זהירות: אמצעים שיש לנקוט במקרה של שחרור לא מכוון של החומר, למשל דליפת גז או שפך נוזלים דליק.

7. טיפול ואחסנה: טיפול בעבודה עם החומר כמו הימנעות ממגע עם העור ומשאיפת עשן, אוורור, שימוש בציוד מגן. המלצות אחסון, כגון: סוג המְְכל, הפרדת חומרים לא תואמים ועוד.

8. אמצעים לצמצום חשיפה ומיגון אישי: פירוט של ציוד מיגון אישי (כפפות, משקפי מגן, מִנדף וכו') ושל זמני חשיפה לחומר והשפעותיה של חשיפה זו על בריאות המשתמש.

9. תכונות פיזיקליות וכימיות: פירוט להכרת החומר, כגון: נקודת קיפאון, נקודת היתוך, חומציות נקודת הבזקה וכן הלאה.

10. יציבות החומר וריאקטיביות (תגובתיות): פירוט התנאים שבהם החומר לא יציב או יכול להגיב בצורה מסוכנת.

11. רעילות ומידע טוקסיקולוגי: השלכות החשיפה לחומר, דרכי החשיפה ותסמינים אפשריים.

12. מידע סביבתי: סיכונים לסביבה ולחי בה.

13. דרכי סילוק חומר מסוכן: הוראות איך לפנות את החומר, ולאן.

14. שינוע: מידע על דרכי שינוע, אמצעי זהירות ושילוט בהובלה.

15. חקיקה ותקינה: חוקים ותקנות על החומר, סיכונים ואמצעי זהירות.

16. מידע אחר: מקורות מידע לגיליון, מקורות מידע על החומר שיש בהם חשיבות לשימוש בו, ועוד.