מומלץ לבצע את הניסוי דווקא עם תותים כיוון שתאי התות הינם אוקטפלואידים – בעלי 8 עותקים של המטען הגנטי (להזכירכם תא האדם הוא דיפלואידי), כלומר בעלי DNA רב שאפשר לראות בצורה ברורה בהפקה.

כדי להפריד את ה- DNAמתוך התא עלינו להרוס את קרום התא הבנוי בעיקר ממולקולות של שומן. הוספת הסבון הורסת את קרום התא.

הוספת האתנול הקר לתמיסה משקעת את מולקולות ה-DNA  מתוך התמיסה המימית וחושפת אותן. אתנול הוא מעט פחות פולארי ממים – ולכן אינו מסוגל להמיסDNA  בתוכו (ה-DNA  הוא מולקולה מאוד פולארית) – ולכן הוספת האתנול גורמת ל'שיקוע' (precipitation– היפרדות מהתמיסה) שלו. מבחינה כימית אפשר לומר כי כאשר ה-DNA מומס במים הוא יוצר קשרי מימן עם מולקולות המים. הוספת אתנול לתמיסה גורמת למים ליצור עם האתנול קשרי מימן במקום ה-DNA, מה שגורם למולקולות ה-DNA להיצמד זו לזו ולהיפרד מהתמיסה בנקודת המגע בין האתנול למים, כפי שראינו בניסוי. קירור האתנול לטמפרטורה נמוכה מוריד עוד יותר את יכולת ההמסה שלו. בנוסף, עוצרת הטמפרטורה הנמוכה את פעולת אנזימי הפירוק שקיימים בתאים באופן טבעי המפרקים גם את ה-DNA, ובכך משפרת את המיצוי ואת תוצאות הניסוי – מולקולות ה-DNA נשמרות גדולות ולא מפורקות.