הניסוי מדגים את החוק הראשון של הפיזיקאי והמתמטיקאי אייזיק ניוטון – חוק ההתמדה. את החוק גילה במקור הפיזיקאי והאסטרונום גלילאו גליליי, וניוטון ניסח חוק זה מאוחר יותר. החוק קובע שבהיעדר כוחות חיצוניים, גוף יתמיד במצב שבו הוא נמצא (מנוחה או תנועה). במילים אחרות, כשלא פועלים על גוף כוחות, או שהכוחות הפועלים עליו מאזנים זה את זה (כלומר סכום הכוחות הוא 0), הגוף יישאר במהירות קבועה. אם רוצים לשנות את המצב של גוף צריך להפעיל עליו כוח. הפעלת כוח על גוף תשנה את מהירותו, ותיווצר תאוצה או תאוטה. ככל שגוף הוא בעל מסה גדולה יותר, כך נדרש כוח גדול יותר בכדי ליצור את אותה תאוצה כמו בגוף קל יותר. ככל שגוף כבד יותר, כך ההתמדה שלו גדולה יותר וקשה יותר לשנות את מצבו. ולהפך: גופים קלים – קל יותר להזיזם ולשנות את מצבם. כלומר התמדה היא תכונה בסיסית של חומר שתלויה במסה שלו.

בניסוי הצלחת מקבלת ישירות את המכה, כלומר מופעל עליה כוח ישירות, ולכן היא מקבלת תאוצה בכיוון האופקי והיא עפה; אבל על הכוס הכבדה והמלאה מים שמתחתיה מופעל כוח קטן יותר, התאוצה המתקבלת קטנה יותר ועל כן הכוס כמעט לא זזה. גליל הפלסטיק שמעל הצלחת הוא קל משקל, ולכן התאוצה המתפתחת גבוהה יותר והוא נע בכיוון האופקי; ואילו הביצה כבדה יותר מהגליל, ולכן היא מפתחת תאוצה נמוכה או זניחה בכיוון האופקי, ונופלת למטה עקב כוח המשיכה הפועל עליה אחרי שהגליל זז מתחתיה.